יום חמישי, 2 באפריל 2009

"פועלי כל העולם התאחדו" נשמע היום כמו סיסמא צינית של מי שרוצה לצחוק על התאגדות העובדים כדי לשמור על זכויותיהם ומקום עבודתם ולקדם את הישגיהם.
אני מניח כי רבים מבני דורי, ילידי חיפה ואלה שחיו בה בשנים הראשונות לקום המדינה, עדיין זוכרים את מצעדי האחד במאי. את המצעדים הגדולים שצעדו ברחובות חיפה שמשכו אליהם את כל הפריפריה האמיתית של האזור. כולל קיבוצים ומושבים ועיירות, פועלים קשיי יום, פועלים טובי יום, מנהלים בני נוער ותלמידים. יהודים וערבים, מנהלים ועובדים כולם צעדו בגאווה ברחובות חיפה , העיר שהיתה הבירה של ההסתדרות. המקום בו נוסדה ההסתדרות [למי שלא יודע ההסתדרות נוסדה בבנין הטכניון הישן בבחיפה, במקום בו מצוי היום המדעטק ושכנו בו קודם בתי המלאכה של בית הספר המקצועי בסמ"ת.] בה , כתוצאה מפעילות מופלאה של מנהיגי איגוד מקצועי ועסקנים הונחו היסודות הן למשק הפועלים והן לאיגוד המקצועי.
השיא במצעדים אלה היו המשאיות שנשאו עמם את כל טוב הייצור התעשייתי של חיפה וסביבותיה. וכמה גאים היינו לראות את הדגמים ואת הדוגמיות של התוצרת. בעיקר אם בן משפחתנו היה עובד באותו מפעל.
ולמרות שהיו מלעיזים ששאלו, איך יכולה הסתדרות להיות גם מעסיק וגם איגוד מקצועי - ראה זה פלא , זה עבד.
ולא כאן המקום לדבר בהרחבה על למה כל זה התפרק.
בקצרה, זה התפרק כי היו עסקנים [לא מנהיגים] שלא הבינו את הערכים שהיו טמונים במערכת ההסתדרותית וחשבו שטוב לעשות מהפכה לשם מהפכה - וראו למה גרמו.
בעיירות הפיתוח אין כמעט תעשיה. עובדי מפעלים רבים [גם חברת היי טק היא מפעל תעשייתי] מפוטרים מהיום למחר. אין מי שיגן על זכויותיהם - כך, מהיום למחר.ארגז קרטון ארוז בו את חפציך האישיים ועוף מפה...
וכך כשאני נזכר בראשון למאי שלי, אני מצר. על כל אלה שנתנו נפשם לבנות משהו גדול וטוב ובסופו ילדיהם ונכדיהם אוכלים ביאושים.
ראוי היה שההסתדרות, גם זו הקיימת היום, ומחזיקה בשארית כוחותיה את הגחלת. והמפלגות המגדירות עצמן סוציאליסטיות או סוציאל דמוקרטיות או סתם אנשים שוחרי חופש וצדק, אחוות עמים הבנה וסובלנות בין בני אדם, ימצאו הדרך לציין יום חשוב זה, של הראשון למאי, שמעל לכל מסמל את זכותו של האדם, כל אדם, לתנאי מחיה בבטחון סוציאלי, בטחון תזונתי ובטחון אישי.
והחשוב יותר להנחיל עקרונות אלה לדור הצעיר.
יוסי גלוזמן

אין תגובות: