דברים לזכרו של אבא, אהרון גלוזמן ז"ל, ביום השלושים לפטירתו 4.11.2008
אבא יקר,
כבר שלושה חודשים, מאז אותו יום ראשון בו אושפזת בבית החולים, אני מוצא עצמי חושב עליך , מדבר איתך, מקווה מאד שנתנו לך את הטיפול והיחס שמגיע לך. עכשיו כשנשמתך עלתה אל על למנוחתה הנכונה בין מלאכי השרת, במחיצת צדיקים וחכמים, אומר בקול מקצת ממה שיש לי לומר. מקצת מן המורשת שקיבלנו ממך, קצת מן החוויות שחוינו, ויותר מן האושר שלהיות איתך ובמחיצתך.
אבא, חיים מלאים ועשירים חיית. הרבה סבל וצער ידעת. המר גורלך ובגיל 17 באמצע נערותך, נעקרת מביתך ומשפחתך ויצאת לבד לעולם אכזר בו השתולל הצורר הנאצי, משפחתך נשארה בוורשה עיר הולדתך ונספתה כולה עד האחרון שבהם בשואה.
בכוחות של גיבור על התחלת את מלחמת ההישרדות שלך בעולם.
במסיבת יום ההולדת שלך בגיל 80 התבקשת לשאת דברים. ואתה בדרכך הפשוטה והישירה מתוך הכרת תודה על היש אמרת רק " תודה לך אלוהים".
סלחת לו על כל הרעות. על נעורים שאבדו, על משפחה שנספתה, על הקשיים לכל אורך הדרך – אתה כרגיל ראית רק את הכוס המלאה.
ראית את המשפחה שבנית יחד עם אמא. ראית את ילדיך והיית גאה בהם, ראית את נכדיך ושמחת על הישגיהם, ראית את ניניך ורוית נחת כשבאו אליך ולך היה תמיד משהו לתת להם.
העץ העקור תקע שורשים צימח ענפים ונותן את פריו.
בספר מיכה נאמר: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך. כי אם עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת עם אלוהיך" ואצלך זה גם עם בני האדם.
"תודה לך אלוהים" אמרת..... ידעת לאהוב את אלוהיך או את "הכל יכול" בשפתך. אך בעיקר ידעת לאהוב את בני האדם. הקפדת במצוות של בין אדם לחברו. מימי לא שמעתי ממך דבר רכילות או מילה רעה על מישהו. ראית רק את הטוב בבני האדם. נכון, גם כעסת לפעמים. על עוולות, על אי צדק אבל תמיד ידעו שומעיך כי נקי כפיים ובר לבב אתה.
במסכת אבות נאמר: "דע מנין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון". אתה ידעת. בצד היותך אבא נפלא לילדיך, בעל אוהב ומסור לאמא, סבא נפלא לנכדיך וסבא רבא גדול לניניך, רבו מעשי החסד שלך בעולם. תוך כדי מלחמת ההישרדות שלך , עזרת לאלפים, ביניהם כאלה שבקושי הכרת. היית מנהיג פועלים כשההגדרה הזו עוד היה לה ערך, יעצת לכל מי שביקש עצתך, סייעת לכל מי שזקוק היה לעזרה, ובשנותיך האחרונות עשית צדקה הן במסגרת בית הכנסת שלך והן בבית התמחוי שלידו ועוד מעשים רבים עליהם אנחנו לומדים רק עכשו.
פסיכולוגים אומרים: "ילדים אף פעם לא מפסיקים לחקות את הוריהם. הם מוכרחים. אין להם דגם חיקוי אחר" . אני מודה ככל שאני מתבונן בעצמי אני מוצא כי כולי חיקוי שלך.
ואני גאה ושלם עם כך.
ואיך זיוה אמרה השבוע. אתה יודע יוסי . לי ולאבא הייתה אותה טביעת עין. כשמשהו עקום אנחנו רואים מיד. אבל זה בטח לא הדבר היחיד שהיא לקחה ממך.
אמר הסופר אהרון אפלפלד באחד מסיפוריו " בלא אבות אנו חשופים לכל רוח, ונעים על פני האדמה ללא מחסה" – אתה חסר לי, אבא. אין לי יותר מחסה. אתה חסר לי כדי להתייעץ. אין לי אותך, לספר את הדברים הטובים כדי שתוכל גם אתה לשמוח ולחוש את הצד היפה של החיים.
ינעמו לך רגבי עפרך, אבא. הייה נא מליץ יושר לכולנו. למשפחה, לחבריך וידידיך ותזכה לעמוד לגורלך בקץ הימים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה